#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הצד שתהיה יד לפאה?<br>ומה הצד א""כ לומר שאין יד לפאה? והא אין היקש למחצה?<br>ומה הספק ביד לצדקה?<br>וביד להפקר?<br>ומדוע לא הסתפקו ביד לשבועה?"	"משום דהוקשה לקרבנות, כדדרשינן מקרא ד'עמך' לרבות לקט שכחה ופאה.<br>אלא די""ל דאיתקוש רק לבל תאחר.<br>ואע""ג דאין היקש למחצה, שאני הכא דלא כתיב בקרא בהדיא אלא מדרשא אתי.<br>וגם צדקה איתקש מקרא דבפיך, ואיכא להסתפק כה""ג.<br>וגבי הפקר הספק את""ל דיש יד לצדקה הפקר היינו צדקה, או דלא דמי לצדקה דהוא בין לעניים ובין לעשירים.<br>וגבי שבועה ודאי יש יד, דאיתקש בקרא בהדיא לנדרים."	נדרים דף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איך הסתפק רבינא אי יש יד לבית הכסא, הא אפילו זימון גופיה לא פשיטא ליה דמהני?	"הסתפק באת""ל דאי נימא דמהני זימון, האם יש יד."	נדרים דף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"הסתפקו בגמ' בדברים שונים אי יש יד, מה ההכרעה להלכה ומ""ט (בקצרה) בדברים דלהלן:<br>קידושין?<br>פאה וצדקה?<br>הפקר?<br>בית הכסא?"	"בקידושין ספק דאורייתא לחומרא.<br>הרמב""ן והרשב""א כתבו דפאה וצדקה לחומרא מצד ספק דאורייתא, וגם דכ""ה סוגיא דעלמא. והר""ן השיג דהו""ל ספק ממונא דלקולא.<br>בהפקר ודאי ספק ממונא לקולא.<br>בבית הכסא הוי ספק דרבנן ולקולא."	נדרים דף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אלו ב' טעמים הביאו הראשונים לפסוק דיש יד לפאה וצדקה?<br>ומאלו ב' סוגיות הקשה הר""ן על אחד הטעמים?<br>ומה הדין בהפקר?"	"א. דסוגיין דיש יד, דבעינן את""ל דיש יד בצדקה איך הדין בהפקר. וכדרך הרמב""ם הפוסק כאת""ל.<br>ב. דהו""ל ספק איסורא ולחומרא.<br>והקשה הר""ן דבסוגיא בחולין שהקשו בספק מתנות וספק לקט הוצרכו לחלק בין חזקת חיוב לפטור, ולא מצד ספק ממון וספק איסור כמו שתירצו שם על קושיא אחרת.<br>וכן מהא דגבי דמאי פטרינן ממעשר עני משום דהממע""ה, ולא אמרינן ספק איסורא לחומרא.<br>ובהפקר כתב הר""ן דפשיטא דהוי ספק ממונא ולא ספק איסורא."	נדרים דף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה אמר ר""ע באומר לחבירו מנודה אני לך?<br>והאם לוקה?<br>ובאיזו לשון איירי ר""ע ומה טעמו? (2)<br>והאם הלכה כמותו?"	"היה חוכך בזה להחמיר. ופירש אביי דהיינו חוכך מספק, אבל לא לוקה.<br>ואליבא דר""פ איירי באמר מנודה אני לך, ופליגי אי משמע לשון נידוי או לשון נדר.<br>ואליבא דר""ח המחלוקת במשמתנא, וטעמיה דר""ע דאף דהוא לשון נידוי, מ""מ כוונתו שהוא נודר שצריך שיתרחק ממנו כמו שמתרחקים מן המנודה.<br>ואמרינן דלית דחש להא דר""ע, ועל כן אין הלכה כמותו."	נדרים דף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"באיזו לשון מודים רבנן לר""ע דמשמעה לשון נדר ולא לשון נידוי?<br>והאם איירי כשהוסיף עוד מילים?"	"נדינא מינך.<br>ואיירי באומר גם שלא אוכל לך, (וכן בלשונות האחרים לר""ע), דאל""כ הו""ל ידים שאינם מוכיחות דקי""ל דלא הויין ידים. (ר""ן)."	נדרים דף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה דין נידהו בפניו?<br>ומה הטעם? (2)<br>ומאי נפק""מ בטעם זה?"	"אין מתירים אלא בפניו.<br>הר""ן הביא י""מ דדמי למילתא דמתעבדא בי עשרה דבעיא בי עשרה למישלפה. <br>וכתב דלא נהירא. אלא הוא מטעם חשד, וכמו נדר בפניו אין מתירים אלא בפניו דמפרש בירושלמי משום חשד.<br>ונפק""מ דכל שהודיעוהו שהתירו לית לן בה."	נדרים דף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"""כי מתו כל האנשים המבקשים את נפשך.""<br>אלו ד' חשובים כמת? <br>ולאיזה מהם הכוונה כאן?<br>ומה ההכרח? והרי נתרפאו במתן תורה?"	"עני, סומא, ומי שאין לו בנים, ומצורע.<br>והכא אין לומר מצורעים, דכתיב בקרב כל ישראל. ולא סומים, דכתיב העיני האנשים ההם תנקר. ואע""ג דנתרפאו במתן תורה, חזרו למומן בעגל.<br>ואין לומר שאין להם בנים, דאטו מש""ה אין למשה לחשוש להם, הרי גם בלא בנים ישמעו דבריהם למלכות.<br>אלא הכוונה לעניות."	נדרים דף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	השומע הזכרת השם לבטלה מפי חבירו מה יעשה?<br>ומה דינו אם לא עשה כך?<br>ומה הכוונה בזה? ומה ההכרח?	"ינדהו.<br>ואם לא הוא עצמו בנידוי.<br>ואין הכוונה שיהיה מנודה מאליו, אלא שצריך לנדותו.<br>דאם את המזכיר גופיה צריך לנדות ואינו מנודה מאליו, כ""ש מי שאינו מנדהו."	נדרים דף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מדוע החמירו בברכת השם דהשומע צריך לנדות ואם לא הוא בנידוי? ומנ""ל דהכי הוא?<br>ומה החומרא בדבר, הרי כל הרואה את חבירו עושה דבר שאינו הגון צריך לנדותו?"	"משום שבמקום שהזכרת השם מצוייה שם עניות מצוייה, דכתיב בכל המקום אשר אזכיר וכו' אבוא אליך וברכתיך, ומהא דהזכרת השם במקום הראוי גורמת ברכה, שמעינן דבמקום שאינו ראוי גוררת עניות. ועניות כמיתה.<br>ואה""נ דגם בשאר דוכתי צריך לנדותו, אבל רק כאן משום חומרא דברכת השם נאמר שאם לא ינדהו הוא עצמו צריך להתנדות."	נדרים דף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה עשה ר""ה לאותה אשה שהזכירה את השם בפניו לבטלה?<br>ואלו תלת ש""מ?<br>ואיך א""ש עם הא דאמרינן דלאפקירותא עד דחילא עליה שמתא תלתין יומין? (2)"	"נידה אותה, והתיר לה לאלתר, בפניה.<br>וש""מ שומע הזכרה וכו' צריך לנדותו. וש""מ אין מתירים אלא בפניו. וש""מ אין בין נידוי להפרה ולא כלום.<br>והא דלא בעינן ל' יום, הביא הר""ן תירוץ התוס' דשאני הכא דנידוי זה אינו אלא לאיים עליו שלא יהיה רגיל בהזכרת השם חינם.<br>אך הביא שהרי""ף והרמב""ם דחו את הסוגיא דמו""ק דבעינן תלתין יומין מכח סוגיין."	נדרים דף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם ת""ח מפר נידוי לעצמו? (2)<br>והיכי גרסינן בגמ'?"	"לרמב""ם בכל עניין מפר לעצמו, וזה מתאים לסוגיין דאמרינן דמפר, ומקשינן פשיטא. ואמרינן לבסוף דהוא כמר זוטרא שנידה לעצמו כשהיה צריך לנדות ת""ח.<br>לרשב""א אינו מתיר אלא היכא דאינו בר נידוי כגון מר זוטרא שעשה כן משום מידת חסידות לכבוד הצורבא מרבנן. והקשה עליו הר""ן מגירסא דסוגיין דמקשינן פשיטא. וכתב דלאלו שאינם גורסים פשיטא, אלא רק כגון וכו', א""ש."	נדרים דף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה פירש הירושלמי בהא דהיה ר""ע חוכך להחמיר במנודה אני לך? ומה משיבים רבנן?<br>והאם הבבלי ס""ל הכי?<br>ומה למד הרב ברוך ב""ר שמואל מהירושלמי?<br>ומה דחה הר""ן? ומה הוכחתו?"	"דהיה מחמיר לאסור כל נכסיו עליו כמנודה, כדכתיב יחרם כל רכושו. ורבנן דחו דחומר הוא בנידוי ב""ד.<br>והבבלי ס""ל דאיסור מנודה מלשון הרחקה ולא מלשון נידוי.<br>הוא למד דמי שנידוהו ב""ד נאסרו נכסיו עליו, ורק נידוי דיחיד לא.<br>והר""ן דחה דזה רק בנידוי דב""ד הגדול דאלים טפי ולא כל ב""ד, דאמרינן מנודה נשכר ונשכרים לו, אלמא דממונו נשאר שלו."	נדרים דף ז		
